גמרא
פירוש
הָךְ דְּאָזְלָא בַּהֲדַהּ לְבֵי דִינָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן הַאי דְּלָא אָזְלָא בַּהֲדַהּ לְבֵי דִּינָא לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ב רמב״ם הלכות יבום וחליצה ו׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה נ״א
סמ״ג מצוות עשה נ״ב
טור אבן העזר קע״ג:א׳
שולחן ערוך אבן העזר קע״ג:א׳
סמ״ג מצוות עשה נ״א
סמ״ג מצוות עשה נ״ב
טור אבן העזר קע״ג:א׳
שולחן ערוך אבן העזר קע״ג:א׳
ג רמב״ם הלכות יבום וחליצה א׳:י״ד
רמב״ם הלכות יבום וחליצה ג׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה נ״א
טור אבן העזר קנ״ט:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ט:ה׳
רמב״ם הלכות יבום וחליצה ג׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה נ״א
טור אבן העזר קנ״ט:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ט:ה׳
ה רמב״ם הלכות איסורי ביאה ב׳:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ח
טור אבן העזר ט״ו:כ״ו
שולחן ערוך אבן העזר ט״ו:כ״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ח
טור אבן העזר ט״ו:כ״ו
שולחן ערוך אבן העזר ט״ו:כ״ו
ומותר אדם בקרובת צרות חלוצתו מ״ש רישא ומ״ש סיפא. הא דאזלא בהדה לב״ד גזרו בה רבנן הך דלא אזלא בהדה לב״ד לא גזרו בה רבנן פי׳ בשלאה חולצת מוליכא אחותה שמה לב״ד וכ״ע לא ידעי הי מינייהו יבמתו ואיכא דסברי דרחל חלוץ דכי נסיב צרת רחל דהיינו צרות קרובות חלוצתו אמרו צרות חלוצתו נסיב אבל כשהיבמה חולצת אין צרות קרובות חלוצתו הולכת עמה, הלכך כי נסיב אחות הצרה ל״א אחות חלוצה נסיב:
אר״ט ב״ק א״ש הבא על צרת חלוצתו הולד ממזר מ״ט באיסורא קיימה ולית ה״ל כוותי׳ משום דקאי ר״ל אבל ר״י פליג עלייהו ואמר בין הוא בין אחים אינם חייבים על צרת חלוצתו אלא לאו וה״ל כר״י וה״ל כר״י כדכתבינא בפ״ק. מתניתין החולץ וכו׳ ש״י שקידש אחיו את אחותה משום ריב״נ אמרו אומר לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה. חלצו לה אחים או כנסו יכנוס את אשתו מתה היבמה יכנוס מת היבם מוצי אאת אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה פי׳ ש״י שקידש א׳ מן האחים אחותה לאחר נפילתה לפניו והוזקקה לכולן א״ל למקדש המתן מלכנוס דקא פגעית באחות זקוקה עד שיעשה אחיך מעשה או ליכנוס או לחלוץ ותפקע זיקתה ממך. מתה היבמה יכנוס את אשתו פי׳ שאפילו כנסה ומתה מותרת באחותה מת היבם ואין שם אח אחר אלא זה שקידש מוציא את אשתו בגט משום דהוה אחות זקוקתו ואסורה לזה ואת אשת אחיו בחליצה אבל יבום לא דהוא אחות גרושתו. ואי קשיא כיון דקידש את אחותה והיו קידושין גמורים מדאורייתא תיפוק יבמה בלא כלום משום ערוה ותשתרי נמי איהי לכונסה דפקעה זיקת היבמה ולעיל אמרן לב״ש אי ס״ד דמאמר קונה קנין גמור יעשה מאמר ויקנה והכא בקידושין כ״ע לא פליגי דקני קנין גמור באחותה מדאוריתא ואפי׳ איסורא דרבנן משום זיקה ליכא אלא בביאה אם הי׳ בא עלי׳ באל קידושין והשתא דאיכא קידושין תפקע זיקתה ותשתרי בביאה. תשובה. דמ״ד אין זיקה ה״נ דשרי אפילו בא עלי׳ לכתחלה ולהפקיע זיקתה כדתנן לקמן רג״א אם מיאנה מנה ואם לא תמתי עד שתגדיל ותצא הלה משום אחות אשה אבל ר״י דסבר יש זיקה כל מאי דאמרי בקידושין דאורייתא אמרי׳ מדרבנן בזקוקה כי היכי דאין קדושין תופסין באחות אשה דאורייתא ה״נ דלא תפסי קדושין באחות אשה דאורייתא ה״נ דלא תפסי קדושין באחות זקוקה דרבנן ומ״ה לא מפקעי׳ קדושי׳ זיקת דידה ואמרי מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה.
אמר שמואל ה״ל כריב״ב איבעיא להו מתה אשתו מהו ביבמתו רב ור״ח דאמרי תרווייהו מתה אשתו מותר ביבמתו ושמואל ורב אסי דאמרי תרווייהו מתה אשתו אסור ביבמתו א״ר מ״ט דרב משום דהוי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרה הראשון וקיי״ל כוותי׳ באיסור וכ״ש דקאי ר״י כוותי׳ כדאמרי׳ בפירקין דלעיל.
אר״ה א״ר שתי אחיות יבמות שנפלו לפני יבם א׳ מתה הראשונה מותר בשני׳ ואצ״ל מתה שני׳ שמותר בראשונה משום דהו״ל אחות יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרה הראשון ר״י אמר מתה שני׳ מותר בראשונה אבל מתה הראשונה אסור בשני׳ שהתחחת נפילתה נפלה באיסור והל׳ כר״י:
מתניתין היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהי׳ לה ג״ח וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהי׳ להם ג״ח א׳ בתולות וא׳ אלמנות וא׳ בעולות וא׳ גרושות וא׳ ארוסות וא׳ נשואות ר״י אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו חוץ מן הארוסות שביהודה שלבו גם בה ר׳ יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה, כולה מפרשה בגמרא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אר״ט ב״ק א״ש הבא על צרת חלוצתו הולד ממזר מ״ט באיסורא קיימה ולית ה״ל כוותי׳ משום דקאי ר״ל אבל ר״י פליג עלייהו ואמר בין הוא בין אחים אינם חייבים על צרת חלוצתו אלא לאו וה״ל כר״י וה״ל כר״י כדכתבינא בפ״ק. מתניתין החולץ וכו׳ ש״י שקידש אחיו את אחותה משום ריב״נ אמרו אומר לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה. חלצו לה אחים או כנסו יכנוס את אשתו מתה היבמה יכנוס מת היבם מוצי אאת אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה פי׳ ש״י שקידש א׳ מן האחים אחותה לאחר נפילתה לפניו והוזקקה לכולן א״ל למקדש המתן מלכנוס דקא פגעית באחות זקוקה עד שיעשה אחיך מעשה או ליכנוס או לחלוץ ותפקע זיקתה ממך. מתה היבמה יכנוס את אשתו פי׳ שאפילו כנסה ומתה מותרת באחותה מת היבם ואין שם אח אחר אלא זה שקידש מוציא את אשתו בגט משום דהוה אחות זקוקתו ואסורה לזה ואת אשת אחיו בחליצה אבל יבום לא דהוא אחות גרושתו. ואי קשיא כיון דקידש את אחותה והיו קידושין גמורים מדאורייתא תיפוק יבמה בלא כלום משום ערוה ותשתרי נמי איהי לכונסה דפקעה זיקת היבמה ולעיל אמרן לב״ש אי ס״ד דמאמר קונה קנין גמור יעשה מאמר ויקנה והכא בקידושין כ״ע לא פליגי דקני קנין גמור באחותה מדאוריתא ואפי׳ איסורא דרבנן משום זיקה ליכא אלא בביאה אם הי׳ בא עלי׳ באל קידושין והשתא דאיכא קידושין תפקע זיקתה ותשתרי בביאה. תשובה. דמ״ד אין זיקה ה״נ דשרי אפילו בא עלי׳ לכתחלה ולהפקיע זיקתה כדתנן לקמן רג״א אם מיאנה מנה ואם לא תמתי עד שתגדיל ותצא הלה משום אחות אשה אבל ר״י דסבר יש זיקה כל מאי דאמרי בקידושין דאורייתא אמרי׳ מדרבנן בזקוקה כי היכי דאין קדושין תופסין באחות אשה דאורייתא ה״נ דלא תפסי קדושין באחות אשה דאורייתא ה״נ דלא תפסי קדושין באחות זקוקה דרבנן ומ״ה לא מפקעי׳ קדושי׳ זיקת דידה ואמרי מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה.
אמר שמואל ה״ל כריב״ב איבעיא להו מתה אשתו מהו ביבמתו רב ור״ח דאמרי תרווייהו מתה אשתו מותר ביבמתו ושמואל ורב אסי דאמרי תרווייהו מתה אשתו אסור ביבמתו א״ר מ״ט דרב משום דהוי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרה הראשון וקיי״ל כוותי׳ באיסור וכ״ש דקאי ר״י כוותי׳ כדאמרי׳ בפירקין דלעיל.
אר״ה א״ר שתי אחיות יבמות שנפלו לפני יבם א׳ מתה הראשונה מותר בשני׳ ואצ״ל מתה שני׳ שמותר בראשונה משום דהו״ל אחות יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרה הראשון ר״י אמר מתה שני׳ מותר בראשונה אבל מתה הראשונה אסור בשני׳ שהתחחת נפילתה נפלה באיסור והל׳ כר״י:
מתניתין היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהי׳ לה ג״ח וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהי׳ להם ג״ח א׳ בתולות וא׳ אלמנות וא׳ בעולות וא׳ גרושות וא׳ ארוסות וא׳ נשואות ר״י אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו חוץ מן הארוסות שביהודה שלבו גם בה ר׳ יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה, כולה מפרשה בגמרא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush